בתים צמודי קרקע נבנו לאורך השנים גם בערי המרכז וגם בפריפריה, אך בהדרגה, עקב עליית מחירי הקרקע, הביקוש לבניית צמודי קרקע הלך ופחת וכיום יותר ויותר בניינים לגובה משרתים את הציבור כפתרון לדיור.
מחסור בשטחים לבנייה בישראל
לפני כשני עשורים אם מתכנן היה מגיש תכנית לבנייה רוויה לגובה, הוא היה נתקל בהתנגדויות. היום הגשת בקשה אל הוועדה המחוזית לאישור תב"ע לבניית שכונת וילות כנראה לא תתקבל בגלל מחסור בקרקעות במדינת ישראל. גם בנייה לגובה צריכה להיות נכונה ומתוכננת בצורה חכמה על מנת לספק לתושבים מגוון רחב של פתרונות. בנייה רוויה מאופיינת ביותר משטחים ציבוריים, שבילי אופניים, פארקי שעשועים לילדים, מוסדות חינוך ותרבות. הבנייה הרוויה לא צריכה להיראות כמו יער מגדלים. על מנת שתמהיל הקהילתי יהיה מאוזן יותר חשוב שהבניה תכלול מגדלים והן בניינים עם מספר קומות נמוך.
בנייה רוויה בלבד בכמי גת צפון-צפון
שכונת כרמי גת שהוקמה במודול של הסכם גג הולכת להתרחב צפונה ושכונת כרמי גת צפון-צפון מיועדת לבניה רוויה בלבד עם כ- 5,000 יחידות דיור. ככל הנראה ללא בניית צמודי קרקע כלל עקב מחסור בקרקעות בישראל ומחירם הגבוה. כרמי גת צפון- צפון תכלול מתחמי תעסוקה, אצטדיון עירוני והיכל ארנה, מסחר תעסוקה, מוסדות חינוך וציבור נוספים. כמו כן מתוכננת בניה של תחנת הרכבת בכרמי גת צפון-צפון וכך האזור יקושר יותר לאזור המרכז וזוגות צעירים יוכלו לעבור לפריפריה.
אם בניה של צמודי קרקע תימשך, לישראלים לא יהיה פתרון דיור
משום שמשאב הקרקע אוזל, המדינה לא יכולה להרשות לעצמה יותר מתן אישורים להיתרי בניה לצמודי קרקע. עד היום כ- 35% מהאוכלוסייה בישראל תופסת כ 50% משטח המגורים. חרף מצוקת דיור חריפה בישראל, מדינת ישראל חייבת לספק פתרונות דיור לכלל האוכלוסיה ולכן מגמת הבניה של צמודי קרקע הולכת ופוחתת בהדרגתיות.
